מסמך זה מיועד למקדמי אתרים וכולל רשימת בדיקות בתהליך קידום האתר.

*שימו לב, המסמך נמצא כעט בתהליך של עדכון והתאמה לשנת 2024. סעיפים מיותרים הולכים לרדת מהמסך והולכים להתווסף סעיפים חדשים וכלים מעודכנים. מדובר בעבודת נמלים ארוכה ומייגעת. אתם בהחלט מוזמנים לפרגן בתגובה מהלב בתחתית המסמך כדי שאדע שהמסמך הזה מועיל בשבילכם. שלכם, לאון דייטש.

מטרת המסמך היא לבדוק את מבנה האתר (במיוחד את מבנה האתר), את תוכן האתר, את הקישורים המובילים אל האתר הנבדק מאתרים אחרים ואת המיקומים של מילות המפתח של האתר הנבדק בתוצאות החיפוש האורגניות של מנוע החיפוש גוגל. את ההנחיות לשינויים ולתיקונים באתר יש לרשום בדוח מסודר כך שיכלול את הפרטים הבאים:

1. את הדוח יש להכין במסמך גוגל דוקס ולשתף ללקוח ולכל גורם רלוונטי נוסף (רשימת הגורמים הרלוונטיים מופיעה בהמשך מסמך זה), עם הרשאות של קריאה בלבד.
2. יש לכתוב תאריך, כותרת שאומרת שמדובר בדוח אופטימיזצייה של אתר בשם כך וכך + כתובת URL לחיצה של האתר.
3. בראש כל סעיף יש לציין בצבע אדום מי אחראי על תיקון הבעיה. למשל: אחראי על התיקון: המתכנת \ המעצב \ מנהל התוכן \ בעל האתר.
4. כשמתעדים בעיה בדף מסוים באתר, יש לתת את שם העמוד באתר + כתובת URL לחיצה של העמוד עליו רוצים לעשות את השינוי, לתאר את הבעיה במילים פשוטות, לעשות צילום מסך עם הבעיה ולתת הנחייה ברורה למי שאחראי על השינוי או התיקון.
5. את הדוח צריך להכין בשפה הפשוטה ביותר כדי שגם הלקוח וגם המתכנת\מנהל התוכן\המעצב יבינו את הדרישה שלכם. אם אתם נותנים מונח מקצועי – יש להסביר אותו במילים פשוטות כדי שהוא יהיה ברור לכולם, גם לאנשים שהם לא מתכנתים, בוני, מעצבי ומקדמי אתרים.
6. בכל סעיף הדורש שינוי או תיקון, יש להתחיל את ההסבר עם מלל שבדף כזה וכזה + לתת קישור לחיץ לאותו העמוד באתר, לתת הסבר מילולי של התקלה או השינוי שיש לבצע, לצרף צילום מסך עם חץ אדום המצביע על המיקום בעמוד בו יש לבצע את השינוי עם הסבר מילולי נוסף ליד החץ האדום. כיום ישנן תוכנות נהדרות לצילום מסך המובנות כבר בתוך windows וגם במערכת ההפעלה של mac. בנוסף ניתן להשתמש בכל תוכנה אחרת לצילום מסך או  בתוכנה הנהדרת, הפשוטה וחינאמית הבאה, הכוללת אפשרות של צילום מסך והוספת חצים אדומים וטקסט על התמונה – ניתן להוריד כאן.
7. אין צורך לכתוב בדוח מה כן תקין, רק את מה שלא תקין או את מה שרוצים לשנות.
8. יש להפריד את הדוחות לדוח שונים (ממש קבצים שונים) למשל דוח נפרד למתכנת, דוח נפרד למנהל תוכן, דוח נפרד למעצב, וזאת כדי לא לבלבל בעלי מקצוע וכדי שלא יהיה מצב שהם מקבלים סעיפים לא רלוונטיים להם ומפספסים את הטיפול בסעיפים שכן רלוונטיים עבורם.
9. בקשת שינוי מהמתכנת לדוגמה תראה כך:

דוגמה לסעיף בדוח למתכנת:

אם קיבלנו החלטה למחוק את כפתור הSHARE של פייסבוק בעמוד קורס קידום אתרים באתר זה: נכתוב למתכנת בתוך מסמך גוגל דוקס:

אחראי לשינוי: המתכנת
בעמוד קורס קידום אתרים הממוקם בקישור הבא: https://www.best-seo.co.il/קורס-קידום-אתרים יש למחוק את כפתור הSHARE של פייסבוק כפי שמופיע בתמונה הבאה:

*שימו לב שעיצוב האתר שונה מספר פעמים מאז כתיבת דוח זה וצילום המסך ובעמוד קורס קידום כבר לא מפיע כפתור share של פייסבוק כפי שמופיע בתמונה. כך שתתיחסו רק לתמונה על מנת ללמוד איך בונים את הדוח נכון.

בדיקת מבנה האתר:

בדיקה שהאתר מותאם לדפדפנים שונים:

תגלשו באתר במספר דפדפנים. האם האתר נפתח באופן תקין בChrome? האם הוא נפתח באופן תקין בSafari וFirefox? אם אתם משתמשים בדפדפנים נוספים כמו אופרה או משהו נוסף – בדקו גם כן האם האתר נפתח ומתפקד באופן תקין בדפדפנים אלו. תגלשו קצת באתר, תלחצו על קישורים, בדקו פונקציונאליות. לפעמים האתר יראה טוב ויזואלית אך לא יתפקד כמו שצריך. רואים תקלה כלשהי באחד הדפדפנים? צלמו את התקלה ותנו הנחייה למתכנת להתאים את האתר לאותו הדפדפן בו התגלתה התקלה. ברוב המקרים כדאי לשים דגש על דפדפנים נפוצים שבאמת מגיעה משם תנועה ולא דפדפנים ישנים ולא נפוצים אך לפעמים קהל היעד של האתר ישתמש בדפדפן פחות נפוץ. אם מדובר באתר ותיק עם מספיק תנועה, ניתן יהיה לבדוק זאת די בקלות בגוגל אנליטיקס, בתנאי שהאתר מחובר לגוגל אנליטיקס כמובן.

בדיקת רספונסיביות של האתר:

האם האתר רספונסיבי? כדי לבדוק זאת, הקטינו את הגודל של הדפדפן ממסך מלא למסך קטן, תשחקו עם הגודל של הדפדפן על ידי גרירת הגבולות של הדפדפן עם העכבר ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה. תראו האם גודל האתר מתכוונן (נמתך ומתכווץ) לגודל הדפדפן באופן תקין. וודאו שאין צורך בהזזת המסך ימינה ושמאלה כדי לראות את תוכן האתר ושתפריט האתר מתאים את עצמו גם כן לגודל הדפדפן. גוגל אומרים במפורש שהשיטה הטובה ביותר להתאים את האתרים למובייל היא להפוך אותם לרספונסיביים. אתר רספונסיבי פותר גם בעיות נוספות כמו שכפול תכנים שיכולים להיות בשיטות אחרות של התאמת אתרים למובייל.
גיליתם שהאתר לא רספונסיבי? צלמו את המסך ותנו הנחיה למתכנת להפוך את האתר לרספונסיבי.

תקלות נוספות שרואים בעין בגלישה באתר:

רואים משהו שלא מסתדר לכם בעין? סדר לא הגיוני? תמונה שעולה על הטקסט? תפריט לא הגיוני? כל דבר אחר ששווה לשנות? צלמו את הבעיה ותנו הנחייה לבעל מקצוע המתאים (מתכנת, מנהל תוכן, מעצב) לטפל בבעיה.

favicon:

בדקו האם יש favicon בכל העמודים באתר. favicon זה הלוגו הקטן (או כל תמונה אחרת) שמופיעה בלשונית הדפדפן. כיום הפאביקון מופיע בתוצאות החיפוש של ממנועי החיפוש, גם ביאנדקס הרוסי וגם בגוגל והוא אחד הפרמטרים לקידום כיוון הוא משפיע על חוויית הגולש, גולש שלא רואה favicon בתוצאות החיפוש ורואה תמונה של חור או משהו חסר במקום, יבחר אולי לא להקליק על תוצאה זו ויקליק על תוצאה אחרת, יפה יותר לעין, כתוצאה מזה הCTR (אחוזי ההקלקה) של האתר ירדו משמעותית ומנוע החיפוש יוריד את המיקום של האתר כיוון שיראה במודעות אלו כלא רלוונטיות לחיפושי הגולשים.

בדיקת התאמת האתר למובייל עם הכלי הרשמי של גוגל:

בדקו האם האתר מותאם לגלישה במובייל עם הכלי הזה של גוגל. ישנם אתרים לא רספונסיביים אך כן מותאמים תיכנותית למובייל. כלי זה יראה לכם אם האתר מותאם למובייל או לא. אני מזכיר שוב שהשיטה המומלצת להתאים את האתר למובייל היא רספונסיביות. שימו לב: בעבר הכלי היה אונליין בקישור הנ״ל, כעט גוגל שינו את הכלי לתוסף כרום. יש לקרוא בקישור את ההנחיות ולפעול עליהם. כדאי מאוד להטמיע את הכלי הנ״ל במחשב שלכם ולהשתמש בו באופן קבוע לבדיקת אתרים. אתרים תקינים משתבשים לא פעם במהלך הזמן כך שיש לבצע בדיקה זו, כמו גם בדיקות מבנה אחרות מדי פעם, במיוחד כשישנה ירידה דרסטית במיקומים בתוצאות החיפוש האורגניות במנועי החיפוש.

בדיקת גלישה באתר מסמארטפון:

תגלשו באתר עם מתוך הסמארטפון. רצוי לגלוש ממספר סוגי סמארטפונים מהדגמים הנפוצים וכן מטבלטים שונים. בדקו האם האתר מותאם לכל סוגי המכשירים (או לפחות לנפוצים ביותר). גם הפעם, אם מדובר באתר ותיק עם תנועה המחובר לגוגל אנליטיקס – כדאי לבדוק מאילו מכשירים נכנסים לאתר ולגלוש באתר מאותם המכשירים. גיליתם תקלה? צלמו את המסך ותכניסו את הצילום עם תיאור התקלה לדוח, כולל כמובן הנחיות לתיקון המתכנת.

בדיקת אתרי פלאש:

בדיקה שכמעט ולא רלוונטית יותר בשנת 2024 והלאה אך שווה לבדוק זאת בכל מקרה. תעברו בין עמודי האתר ותבדקו האם כתובות URL של הדפים משתנות במעבר בין העמודים – אם לא יש לבדוק האם מדובר באתר פלאש. אתרי פלאש כמעט ולא ניתנים בככל לקידום, שלא לדבר על כך שכל מכשירי אפל לא יודעים לטעון ולהציג רכיבי פלאש לגולשים. גיליתם אתר פלאש? סביר להניח שזה יהיה אתר של כמה עמודים בלבד. המליצו ללקוח להחליף את האתר לאתר מתקדם יותר שניתן לקידום. כיוון שמדובר באתר קטן עם מספר קטן של עמודים, זה גם לא יעלה ללקוח יותר מדי.

בדיקת קיום meta title בקוד האתר:

בגלישה בתוך האתר, כנסו לקוד העמוד על ידי לחיצת על שני הכפתורים יחד: CTRL+U אם אתם גולשים בכרום, לחצו על f3 (חיפוש) ותקלידו <title> . חיפוש נוסף שיש לבצע הוא <title/>
במצב תקין, צריכה להיות תוצאה אחת של <title> ותוצאה אחת של <title/> בקוד העמוד. יש לבצע בדיקה זאת על מספר עמודים שונים, למשל בדף הבית, במספר דפי קטגוריות ובמספר דפים פנימיים באתר. גיליתם שאין בקוד העמוד <title> ו <title/>? תדרשו מהמתכנת להגדיר את האפשרות להכניס TITLE לכל העמוד באתר כולל מתן גישה קלה ופשוטה להזנת תוכן למטה טייטל למנהל התוכן של האתר.

בדיקת מבנה קבוע של תוכן בmeta title:

בגלישה בתוך האתר באמצעות chrome, כנסו לקוד העמוד על ידי לחיצת על שני הכפתורים יחד CTRL+U, הקישו על כפתור f3 (חיפוש) והקלידו בשדה החיפוש <title>. בדקו אם תוכן הטייטל (title) של כל עמוד שונה. את הבדיקה הזאת יש לבצע במספר עמודים שונים באתר. המטרה היא לבדוק אם יש מבנה קבוע של תוכן שנכנס אוטומטית לטייטל של כל עמודי האתר. חלק ממערכות ניהול התוכן של האתר מכניסות לכל הטייטלים בכל העמודים מילה זהה או צמד של מספר מילים (למשל את שם האתר). מדובר בתקלת מבנה שגורמת לשכפול תוכן במטה טייטל שיש לסדר. על מנת לתת הנחיה לבעל המקצוע המתאים יש להבין תחילה האם מדובר בתקלת מבנה אמיתית שמצריכה טיפול על ידי מתכנת או במשהו פשוט יותר. למשל בהגדרות של וורדפרס, בלשונית ״כללי״ ישנן שדות ״שם האתר״ ו״תיאור האתר״. בדרך כלל יש שם תוכן שגורם לכך שאותו התוכן יופיע בטייטלים ודסקריפשנים של כל עמודי האתר. מחיקת התוכן מאותן השדות וסריקת האתר מחדש על ידי גוגל פותרת את הבעיה של מבנה קבוע של טייטל ודסקריפשן ושכפול התוכן במטות אלו.

בדיקת קיום meta description בקוד האתר:

בגלישה באתר באמצעות chrome, כנסו לקוד העמוד על ידי לחיצת על שני הכפתורים יחד: CTRL+U, לחצו על f3 (חיפוש) ותקלידו:

<meta name="description" content=

במצב תקין, צריכה להיות תוצאה אחת כזאת בקוד העמוד. יש לבצע בדיקה זאת על מספר עמודים שונים, למשל בדף הבית, במספר דפי קטגוריות ובמספר דפים פנימיים באתר. גיליתם שאין מטה דסקריפשן בקוד? תדרשו מהמתכנת להגדיר את האפשרות להכניס דסקריפשן לכל העמוד באתר כולל מתן גישה קלה ופשוטה לדסקריפשן למנהל התוכן.

בדיקת מבנה קבוע של תוכן בדסקריפשן:

בגלישה באתר באמצעות דפדפן כרום, כנסו לקוד העמוד על ידי לחיצת על שני הכפתורים יחד CTRL+U, הקישו על כפתור f3 (חיפוש) והקלידו בשדה החיפוש

<meta name="description" content=

בדקו אם תוכן הדסקריפשן של כל עמוד שונה. את הבדיקה הזאת יש לבצע במספר עמודים שונים באתר. כמו באותה הבדיקה עם מטה טייטל, גם כאן המטרה היא לבדוק אם אין מבנה קבוע של תוכן שנכנס אוטומטית לדסקריפשן של כל עמודי האתר. חלק ממערכות ניהול התוכן של האתר מכניסות לכל הדסקריפשנים בכל העמודים מילה זהה או צמד של מספר מילים (למשל את שם האתר). מדובר בתקלת מבנה שגורמת לשכפול תוכן שיש לסדר. על מנת להבין למי להפנות את הטיפול בתקלה, ראו את אותה הדוגמה בסעיף של בדיקת מבנה קבוע של תוכן בmeta title.

בדיקת תוכן נסתר:

אם אתם גולשים באתר עם דפדפן כרום ומערכת הפעלה windows, הקליקו עם העכבר בתוך דף בודד באתר הנבדק ותלחצו יחד את רצף המקשים ctrl והאות A באנגלית או command + a אם אתם גולשים ממחשב mac. פעולה זו תסמן את כל הטקסט בעמוד בו אתם נמצאים. תבדקו אם אין תוכן וקישורים נסתרים – בדרך כלל כאלה שכתובים בפונט לבן על רקע לבן. אם יש כיתוב בפונט לבן על רקע לבן, בפעולת סימון התוכן – זה יוצג. תוכן נסתר יכול להביא לעונש של גוגל וירידה חזקה בתוצאות החיפוש של גוגל עד היעלמות מוחלטת מהאינדקס. דוגמא לדף עם תוכן נסתר ניתן לראות כאן. כנסו לקישור ולחצו יחד עם המקשים ctrl והאות a או command + a אם אתם על mac, כדי לראות את התוכן הנסתר.

בדיקת קישור בתפריט הראשי שמוביל לדף הבית מכל עמודי האתר:

האם בכל עמודי האתר יש בתפריט קישור המוביל לדף הבית (לא רק לוגו שבלחיצה עליו הגולש מועבר לדף הבית)? אם אין קישור לדף הבית בתפריט הראשי – יש לתת הנחייה למתכנת או מנהל התוכן (תלוי במערכת שעליה בנוי האתר) להכניס לתפריט הראשי קישור לדף הבית כך שיופיע בכל עמודי האתר. קישור לדף הבית מכל עמודי האתר חשוב גם לחויית הגלישה והוא גם מעביר כוח קידומי, (מיץ pr או מיץ קישורים) מכל עמודי האתר לדף הבית.

בדיקת כתובת הקישור בתפריט הראשי שמוביל לדף הבית:

האם הקישור שמוביל את הגולש לדף הבית וגם הלוגו שבלחיצה עליו מגיעים לדף הבית מוביל לכתובת הדומיין הנקייה בלי תוספות כמו index.html או משהו נוסף באותו הסגנון? במידה ומגיעים לא לכתובת הדומיין אלא לכתובת דף ספציפי באתר דוגמת domain.com/index.php – יכול להיווצר מצב בו דף הבית מתאנדקס בגוגל בשתי כתובות URL שונות, פעם בכתובת הדומיין ופעם נוספת עם הכתובת שאליה מוביל הקישור, מה שיגרום לשכפול תוכן של דף הבית ומשם לשכפול תוכן בתוך האתר וכתוצאה מזה ירידה במיקומים בתוצאות החיפוש של גוגל. לכן, במידה והקישור של דף הבית לא מוביל לכתובת הדומיין הנקייה, יש לתת הוראה למתכנת לתקן את כתובת הURL של הקישור שמוביל לדף הבית ו\או הלוגו שבלחיצה עליו מגיעים לדף הבית, כך שיוביל את הגולש לכתובת הדומיין בלבד. אין לבצע הפנייה מסוג 301 או 302 ולא להתמיע canonical אלא לתקן את כתובת הURL של הקישור.

בדיקת תפריט ראשי – האם הוא בנוי מקישורים אמיתיים?

תצביעו על קישור בתפריט הראשי ולחצו קליק ימני בעכבר ולאחר מכן לחצו על "בדוק" (בכרום) כדי לראות אם לא מדובר בתפריט הבנוי בפלאש או ג'אווה או תמונה. על הקישורים להיות בפורמט של

href=

אחרת לא תיהיה מהם שום תועלת בנושא הSEO.

קישורים אבסולוטיים ורלאטיבים:

תצביעו על קישור בתפריט הראשי ולחצו קליק ימני בעכבר ולאחר מכן לחצו על "בדוק" (בכרום). בדקו האם הכתובות הURL בתפריט הראשי הן רלאטיביות או אבסולוטיות. כתובת רלטיבית היא כתובת שמתחילה בסלאש (/).  למשל: contact_us.html/ ואילו כתובת מלאה (כתובת אבסולוטית) מגיעה במבנה של …..https://www. במידה והקישורים בתפריט הם רלטיביים יש לתת הוראה למתכנת להפוך את כל הקישורים הפנימיים באתר לקישורים אבסולוטיים.

17. מרחק בקליקים מדף הבית ועד לדף הרחוק ביותר:

תגלשו באתר ותבדקו מה המרחק (בהקלקות) לדף הכי רחוק באתר. יש להשתדל שהדף הרחוק ביותר יהיה במרחק של לא יותר מ3 הקלקות מדף הבית, אחרת גוגל במקרים מסוימים אף יתקשה באינדוקס אותו הדף. בעיה נוספת היא חוויית גולש לקויה. תנו לגולש לעבוד כמה שפחות. עשו את האתר נוח וקל לשימוש. קצרו את מרחק ההקלקות למינימום שניתן.

18. בדיקת כתובת URL של הדפים הרחוקים:

תגלשו באתר ובדקו האם כתובת הURL כוללת יותר מסלש אחד החל מהקליק השני ומעלה. המצב הטוב ביותר יהיה אם יהיה סלש אחד בלבד אחרי כתובת הדומיין. למשל: www.domain.com/111.html
ולא www.domain.com/cat1/cat2/111.html

19. בדיקת אינדוקס של העמודים הרחוקים:

אם יש יותר מסלש אחד בכתובות העמודים הפנימיים של האתר, בדקו עם פקודת :SITE האם אותם העמודים מאונדקסים בגוגל. במקרים בהם כתובות הURL של העמודים הפנימיים באתר כוללות 3 סלישים ומעלה, הרבה פעמים גוגל לא מאנדקס עמודים אלו וזו כאמור בעיה חמורה. לבדיקת אינדוקס של דף ספציפי עם דפדפן כרום, יש לעמוד בתחילת כתובת הURL של העמוד ולהקיש את הפקודה site: לפני כתובת הURL, בלי רווחים וללחוץ על מקש הENTER. אם הדף מאונדקס בגוגל אתם תראו את המודעה הכוללת את כתובת הURL, הטייטל והדסקריפשן של אותו הדף בתוצאות החיפוש של גוגל. במידה ועמודים אלו לא מתאנדקסים ישנם 2 פתרונות:
א. לקצר את כתובות הURL כך שכל העמודים יקבלו כתובת ישירה עם סלש אחד בלבד אחרי הדומיין – הפטרות המועדף.
ב. להגדיר canonical לכתובת URL קצרה של אותו העמוד שכן תאונדקס.

במקרה של שינוי כתובת URL באתר,אסור לפגוע בעמודים שכן מאונדקסים. שלא יקרה מצב שבו כתובות העמודים שכן מאונדקסים השתנו ולא בוצעו הפניות 301 מהכתובות הישנות אל הכתובות החדשות.

20. בדיקת סולמיות # בתוך כתובת URL:

תגלשו למספר עמודים באתר. תבדקו האם בתוך כתובת הURL יש סולמית (הסימן הזה #). אם כן, יש להנחות את המתכנת לשנות את כתובות האתר כך שלא יהיו סולמיות בתוך כתובות הURL באתר כיוון שכל מה שבא אחרי הסולמית בכתובת הURL לא מתאנדקס בגוגל. מה שכן מתאנדקס במקרה הטוב זה כל מה שבא לפני ה# באותה הכתובת. וזה כאמור לא עוזר לדף הפסציפי. במקרה של שינוי כתובות כך שלא יהיו בתוכן סולמיות אין צורך בהפניות 301 כיוון שהכתובת הישנה לא מאונדקסת מלכתחילה.

הבהרה חשובה לסעיף זה: לפעמים בונים אתרים בעלי דף אחד מאוד ארוך וישנם קישורים פנימיים הכוללים את הסימן #. במקרה כזה לחיצה על קישור כזה, תוביל את הגולש למיקום ספציפי בתוך הדף. אם זה המצב – אין צורך להנחות את המתכנת להוריד את הסולמיות מכתובות הURL כיוון שזה יפגע בתפקוד האתר.

21. האם כתובות הURL של האתר מתחילות בhttps://

בדקו האם כתובת הURL של האתר מתחילה בhttps וליד הכתובת יש אייקון של מנעול בצבע ירוק. יש לבצע את הבדיקה במספר עמודים שונים באתר. למשל בדף הבית, במספר קטגוריות, בתתי קטגוריות ובדפים הפנימיים, הכי רחוקים. הדפדפן כרום וכן דפדפנים נוספים החלו להתריע לגולשים על אתרים שאין להם https כעל אתרים לא מאובטחים שלא מומלץ לגלוש אליהם. אומנם לא כל אתר חייב HTTPS בפועל, למשל לאתר בלוג אינפורמטיבי אין כל צורך באבטחה מכל סוג, אך כיוון שהדפדפנים מתריעים לגולשים שהאתר לא מאובטח – זה יכול להרתיע אנשים מלגלוש לאתר כיוון שיחשבו שהאתר לא בטוח עבורם והאקרים יכולים אף לפלוש למחשב הגולש. אם כתובות האתר לא מתחילות בhttps, יש לתת הנחיה למתכנת להתקין תעודת SSL לאתר ולאבטח אותו כך שכל הכתובות האתר יתחילו בhttps וכן שכל הרכיבים בעמודים דוגמת תמונות יהיו בעלי כתובת URL המתחילה בhttps. בנוסף, בדפדפן כרום, ליד כתובת הURL יראו אייקון קטן של מנעול נעול בצבע ירוק.

כתבה על חשיבות אבטחת האתר לרמת HTTPS ניתן לקרוא בלחיצה על שורה זאת

מדריך מפורט עם צילומי מסך לאבטחת אתר וורדפרס לרמת HTTPS ניתן לקרוא בלחיצה על שורה זאת

22. האם יש תגית canonical באתר?

כנסו לקוד של כל סוגי הדפים באתר ובדקו אם ישנה תגית canonical. במידה ואין, במיוחד באתרי חנויות, בדקו האם ישנם דפים באתר שמקבלים מספר כתובות URL שונות. למשל מוצר שמקושר לכמה קטגוריות. אם מצאתם דפים כאלו – בדקו עם פקודת :SITE האם הם מתאנדקסים בכל התצורות או רק פעם אחת. במידה ואין תגית canonical בשום עמוד באתר – יש להנחות את המתכנת להטמיע תגית canonical לאתר כדי למנוע מצב של דפים עם תוכן זהה שמקבלים מספר כתובות URL שונות שמתאנדקסות בגוגל. בעיה זו תגרום לשכפול תכנים בתוך האתר ותגרום לצניחה במיקומי תוצאות החיפוש בגוגל.

23. האם מוטמעת באתר תכנולוגיית AMP?

באמצעות הסמארטפון, בצעו חיפוש בגוגל של שם האתר או מילת מפתח כלשהי הקשורה לאתר הזה שיש לה מיקום בגוגל, האם ניתן לראות אייקון קטן של ברק לצד הכתובת? אם כן, מדובר באתר עם טכנולוגיית AMP, הטכנולוגיה מאפשרת לאחסן את דפי האתר בשרתעם של גוגל עבור גולשים שחיפשו בגוגל באמצעות הסמארטפון, מה שמאפשר להציג את הדפים הללו לגולשים ממובייל הרבה יותר מהר. כמובן שדפים אלו יוצגו רק לגולשים שמגיעים לאתר מתוצאות החיפוש של גוגל באמצעות המובייל ולא מכניסה ישירה לאתר.גיליתם עמוד עם ברק ליד כתובת הURL?  גלשו לעמוד זה מהסמארטפון ותראו האם כתובת של העמוד דומה לכתובת הזאת (כמובן עם הדומיין הרוללנטי):

https://www.google.com/amp/s/adimillerchina.com/amp

שימו לב שכתובת העמוד מתחילה בדומיין של גוגל ולא בדומיין של האתר הנבדק וכן בסוף הכתובת מסתיימת בamp.

כאן ניתן לקרוא בהרחבה על טכנולוגיית AMP.

במידה ואין לאתר AMP, יש להנחות את המתכנת להטמיע טכנולוגיה זו באתר. אם מדובר באתר וורדפרס, מדובר בעבודה יחסית קלה ומהירה. AMP תורם לחוויית גלישה מהירה ונוחה לגולשי המובייל. בסוף שנת 2017 יצא בגוגל עדכון בשם mobile first שהתחיל למדוד ולדרג את האתרים לפי הגרסץ המובייל שלהם, בניגוד למה שהיה עד עכשיו שהאתרים היו נמדדים לפי גרסת המחשב הרגילה שלהם. כך שאם גוגל החליטו לשים את גרסת המובייל כגרסה הראשית, נראה כי AMP חשוב לא פחות מגרסת אתר מותאמת למובייל המיועדת לגולשים שנכנסו לאתר בגלישה ישירה, מרשת חברתית או מקישור מאתר אחר. למנוע החיפוש הרוסי (yandex) החזק יותר מגוגל ברוסיה, יצאה גרסה מקבילה בשם עמודי טורבו. גם אותה ניתן להטמיע באתרי וורדפרס בקלות רבה, בעזרת תוסף שמייצא את האתר לRSS וכן מספר הגדרות פשוטות בכלי מנהל האתרים של יאנדקס.

24.בדיקת קיומו של עמוד 404 מעוצב באתר

תשבשו את כתובת האתר על ידי הוספת תווים לא קיימים אחרי הדומיין והסלש. האם יש עמוד 404 מתוכנן ומעוצב? האם בעמוד זה ניתן לראות את תפריטי האתר וניתן לחזור לדף הבית? אם לא – תנו הוראה למתכנת לבנות דף 404 מתוכנן באתר זה.

25. בדיקת מהירות האתר עם הכלי של גוגל

בדקו עם הכלי לבדיקת מהירות של גוגל את מהירות טעינת האתר ואת כל השגיאות שיש. תנו למתכנת הוראות לתיקון כל השגיאות שהכלי נותן. שימו לב שיש לבצע את הבדיקה גם עבור דסקטופ וגם עבור המובייל.

26.בדיקת מהירות טעינת אתר עם PINGDOM

בדקו את זמן טעינת האתר בכלי של פינגדום המעולה. אם מדובר באתר ישראלי, בכלי הפינגדום יש לבצע את הבדיקה משרת שנמצא באירופה וכך תקבלו זמן טעינה מהיר יותר מאשר הבדיקה משרת שנמצא למשל בארה"ב. זמן טעינה תקין אמור להיות מקסימום כ2 שניות. בסעיפים הבאים נחפש פתרונות להורדת זמן הטעינה של האתר.

27. בדיקת משקל הדף הנבדק בPINGDOM

בדקו את משקל הדף הנבדק. כדי שהאתר יטען מהר, רצוי שמשקל הדף לא יהיה מעל 1MB.

28. בדיקת משקל תמונות בדף הנבדק בPINGDOM

אחת התופעות הנפוצות ביותר (מלבד שרת איטי) שגורמות למשקל דף כבד היא תמונות כבדות בדף. בדקו כמה תמונות יש בדף הנבדק וכמה הן שוקלות. תנו הנחייה למתכנת להקטין את התמונות למקסימום שניתן מבלי לפגוע באיכות התמונה. במידה והתמונות נמצאות בתוך התוכן (בדפי האתר) ולא ברמת מבנה האתר – יש לתת את ההנחיה הזאת למנהל התוכן.

29. בדיקת כמות שאילתות בPINGDOM

באותו המסך (בכלי הפינגדום) בדקו את כמות השאילתות (הרקווסטים) לשרתים השונים ולשרת שבו האתר עצמו מאוחסן. ככל שיש יותר שאילתות כך זמן הטעינה של האתר או העמוד הספציפי יהיה גבוהה יותר. כמות סבירה: כ50 שאילתות. כמות שאילתות גבוהה: מעל 100 שאילתות. אחת התופעות הנפוצות שגורמת לכמות גדולה של שאילתות בדף באתרי חנות היא שיש המון מוצרים באותו הדף. על ידי הקטנת כמות המוצרים בדף אחד, אפשר להקטין משמעותית את כמות השאילתות, להקטין את משקל הדף וכך להקטין את זמן טעינת הדף. אם האתר נטען בפחות מ2 שניות – אפשר להגיע גם ליותר שאילתות במידה והן באמת חיוניות.

30. בדיקת ציון כללי שפינגדום נותן לאתר

באותו המסך יש לבדוק את הציון הכללי שפינגדום מדרג את הדף הנבדק. השאיפה היא להגיע לציון 100.

31. בדיקת מהירות עם כלי ישראלי שבודק משרתים ישראליים

כלי ישראלי חדש שנולד בספטמבר 2017, גם הוא מאפשר לבדוק את מהירות טעינת האתר. בנוסף נותן מספר נתונים מעניינים על האתר.

32. בדיקת שגיאות קוד HTML

בכלי זה בדקו כמה ואיזה שגיאות HTML יש בקוד באתר. מומלץ להגיע למצב בו אין בכלל שגיאות קוד באתר. תנו הנחייה למתכנת לסדר את כל התקלות בקוד HTML.

33. בדיקת שגיאות CSS

בכלי זה בדקו כמה שגיאות CSS יש באתר. גם כאן בהחלט מומלץ ואף קריטי להגיע למצב בו אין שגיאות CSS בכלל. תנו הנחייה למתכנת לסדר את כל התקלות בקוד CSS.

34. בדיקת robots.txt

עם תוסף הpage rank status של כרום או בגלישה ישירה בדקו האם קיים בתיקייה הראשית של האתר קובץ robots.txt אם כן בדקו שהוא לא חוסם את כל האתר – תקלה נפוצה שחוסמת את אינדוקס האתר בכל מנועי החיפוש. בדקו גם שמה שחסום בקובץ robots.txt אלו אכן דפים או תיקיות שלא צריכות להופיע בתוצאות החיפוש של גוגל. גיליסם שכל האתר חסום? תנו הנחייה למתכנת לפתוח את האתר לאינדוקס. גיליתם שקובץ robots.txt חסר? תנו הנחייה למתכנת להכניס קובץ זה לתיקיית השורש של האתר. חשוב להבהיר שקובץ זה חייב להיות גם אם אנחנו לא רוצים לחסום כלום משום מנוע חיפוש.

35. בדיקת מפת אתר בפורמט XML

עם אותו התוסף (pr for chrome) או בגלישה ישירה, בדקו האם קיימת מפת אתר בפורמט XML. אם יש לכם גישה לכלי מנהל האתרים של גוגל לאותו האתר יש לבדוק האם מפת האתר מוגשת באופן תקין לגוגל בכלי מנהל האתרים. שימו לב כי הכלים דוגמת page rank status בודקים אם יש מפת אתר בפורמט XML עם שם סטנדרטי (sitemap.xml). יתכן שישנה מפת אתר תקינה בשם אחר וכלים אלו לא מודעים לכך ולכן מראים שאין מפת אתר. זה כאמור לא אומר שאין מפת אתר בפורמט XML.

ובכל מקרה, גם אם יש מפת אתר בפורמט XML, יש להתחבר לכלי מנהל האתרים ולבדוק שם האם המפה מוגשת לכלי מנהל האתרים של גוגל באופן תקין כיוון שקיומה של המפה בשרת ללא החיבור לכלי מנהל האתרים לא תיהיה פעילה.

במידה ואין מפת אתר בפורמט XML, יש להנחות את המתכנת לבנות מפת אתר דינאמית כדי שתכנים חדשים שנכנסים לאתר ותכנים שירדו מהאתר יתעדכנו אוטומטית במפה, שתכלול את כל התכנים שיש באתר וצריכים להיות מאונדקסים ולאחר מכן יש להגישה לגוגל באמצעות כלי מנהל האתרים של גוגל.

אם אתם מקדמים את האתר במנועי חיפוש נוספים כמו בינג ויאנדקס, יש להגיש את מפת האתר באמצעות כלי מנהל האתרים של כל מנועי החיפוש.

36. בדיקת מפת אתר לגולש

באתרים גדולים ובעיקר באתרי חנויות עם מספר רב של מוצרים, בדקו אם יש מפת אתר לגולש. זה הוא אחד הדפים באתר שמופיע בתפריט, לרוב בחלק התחתון של האתר. אם כן, האם המפה תקינה, ברורה ונוחה לגולש? במקרים מסוימים זה יכול לשפר משמעותית את חויית הגלישה באתר ולהביא להמרות ולרכישות באתר.

37. בדיקת קישורים יוצאים מהאתר

בתוסף page rank לכרום (או בכל דרך נוחה אחרת) בלשונית links stats בדקו את הקישורים היוצאים מהדף אותו אתם בודקים כרגע לאתרים חיצוניים.

לחצו על כל הקישורים שמובילים לאתרים חיצוניים, אחד אחד, בדקו לאן הם מובילים. האם הם תקינים? יש להקפיד שלא יהיו קישורים שבורים שלא מובילים לשום מקום. במידה ויש קישור שבור באתר יש לתת הוראה למתכנת לתקן את הקישור במידה וחייבים אותו או להסיר אותו לחלוטין מהאתר.

38. האם כל הקישורים המובילים לאתרים אחרים חיוניים?

ישנה תופעה שבה בוני ומקדמי אתרים, בונים הרבה פעמים קישורים מאתרי הלקוחות שלהם מבלי שהם יודעים על כך. אם במסגרת מתן קרדיט לעצמם ואם במסגרת החלפת קישורים עם אתרים אחרים.

בדקו האם יש צורך בכל הקישורים שיוצאים החוצה או שניתן להסיר את חלקם או את כולם? במידה וניתן להסיר את הקישורים שמובילים לאתרים אחרים יש לתת הוראה למתכנת לעשות כן.

במידה ויש קישורים מיותרים שמובילים לאתרים אחרים בתוך התכנים (למשל בתוך מאמר), יש לתת הוראה זו למנהל התוכן.

39. בדיקת תגיות של קישור שמובילים את הגולש לאתרים אחרים

אם החלטתם להשאיר את הקישורים שמובילים את הגולשים לאתרים אחרים, בדקו האם כל הקישורים שמובילים אל מחוץ לאתר הם קישורים פתוחים או שמדובר בקישורי nofollow? אם לא, האם ניתן להפוך אותם לnofollow? קישורי nofollow "אומרים" לגוגל שהמטרה שלהם היא לא לעשות מניפולציה על גוגל ולקדם אתרים אחרים, אלא הקישור חיוני לגולשים ולצורך זה הוא נוצר באתר.

40. בדיקת חיבור האתר לגוגל אנליטיקס

כדי לבדוק אם האתר מחובר לחשבון גוגל אנליטיקס כלשהו, ניתן להיכנס לקוד האתר על ידי גלישה לאתר בדפדפן כרום, לחיצה על ctrl+u על מנת להיכנס לקוד האתר, לאחר מכן יש ללחוץ על המקש F3 (חיפוש) ולחפש את המילה UA-
אם מצאתם UA- בתוספת מספר כלשהו, סימן שהאתר מחובר לחשבון גוגל אנליטיקס. תבקשו מבעל האתר או ממנהל האתר שיחבר את חשבון הגוגל שלכם לכלי עם זכויות מלאות כולל ניהול משתמשים כדי שתוכלו לחבר לכלי את העובדים שלכם, להסיר את האנשים המיותרים ולבצע את כל הפעולות שתצטרכו. ישנה תופעה מוכרת שגם לאחר בקשה לחיבור עם זכויות מלאות כולל ניהול משתמשים, תקבלו חיבור עם גישה מוגבלת וללא ניהול משתמשים, לכן יש לבדוק את רמת הגישה מייד כשיחברו אתכם לכלי.

יכול גם להיות מצב שבו יש קוד גוגל אנליטיקס שמוטמע באתר אך אין לאף אחד גישה לאותו חשבון גוגל אנליטיקס. במקרה כזה או במקרה שהאתר לא היה כלל מחובר לגוגל אנליטיקס, יש לחבר חשבון גוגל אנליטיקס חדש ויש לקחת בחשבון שעם החלפת חשבון גוגל אנליטיקס, כל הנתונים הישנים נעלמים (אבל אם לאף אחד אין גישה לחשבון זה אז גם ככה אין לכם את הנתונים). תחילה יש לבקש מהמתכנת להסיר את הקוד גוגל אנליטיקס הישן שמוטמע באתר, להיכנס לגוגל אנליטקס עם חשבון הגוגל שלכם, ליצור חשבון חדש עם כתובת האתר, לתת את הקוד של החשבון החדש בגוגל אנליטיקס למתכנת ולבקש ממנו להטמיע את הקוד בכל עמודי האתר. ברגע שהקוד יוטמע בכל עמודי האתר, רק לכם תיהיה גישה מלאה כולל ניהול משתמשים לגוגל אנליטיקס כולל ניהול משתמשים ותוכלו לחבר את האנשים הנוספים שצריכה להיות להם גישה לגוגל אנליטיקס.

41. בדיקת תקינות החיבור לגוגל אנליטיקס

בדיקה קריטית שיש לבצע קודם כל בגוגל אנליטיקס כדי להבין האם האתר מחובר באופן תקין לגוגל אנליטיקס: כנסו לגוגל אנליטיקס, לחצו על real time, לחצו על Overview, גלשו לאתר מ2 התקנים, נניח מטלפון וממחשב. תכניסו אחרי הדומיין סלש מספר או מילה כלשהי שרק אתם יודעים ותראו בגוגל אנליטיקס האם מופיעים גולשים בעמודים אלו. אם כן, גוגל אנליטיקס מחובר באופן תקין לאתר.

42.בדיקת חיבור search console (כלי מנהל האתרים של גוגל) לאתר

במידה ומדובר באתר שיש לכם גישה אליו, בדקו האם האתר מחובר לכלי מנהל האתרים של גוגל (או בשמו החדש – search console). כיום רוב החיבורים לכלי מנהל האתרים מתבצעים על ידי "רכיבה" על הקוד של גוגל אנליטיקס כך שאין אפשרות במצב זה לבדוק האם האתר מחובר לכלי מנהל האתרים מקוד האתר מבלי להתחבר לכלי מנהל האתרים עצמו. לכן תשאלו את בעל\מנהל האתר האם האתר מחובר לכלי מנהל האתרים ואם כן תבקשו שיוסיפו גם אתכם לכלי עם זכויות בעלים. במידה והאתר לא מחובר לכלי מנהל האתרים תנו הוראה למתכנת לחבר את האתר לכלי מנהל האתרים של גוגל ולהוסיף אתכם לכלי עם זכויות בעלים.

24. כמות דפים מאונדקסים בגוגל עם ובלי www:

בצעו בגוגל פקודת :SITE לכתובת הדומיין של האתר הנבדק. פעם אחת עם WWW ופעם נוספת בלי WWW. באופן הבא:

site:www.best-seo.co.il
site:best-seo.co.il

כמה דפים מאונדקסים יש בגוגל בכל וריאציה?

23. האם כמות הדפים המאונדקסים עם WWW ובלי WWW זהה? אם יש הבדל גדול בין כמות הדפים המאונדקסים עם ובלי WWW – יתכן שיש שכפול תוכן בתוך האתר כיוון שחלק מהדפים מאונדקסים בגוגל בשתי התצורות, פעם אחת עם WWW ופעם נוספת בלי WWW. אפשרות נוספת היא שיש סאב דומיינים לדומיין הראשי ואז בבדיקת :SITE בלי WWW אתם רואים גם את הסאב דומיינים כמו באתר www.walla.co.il. בכל מקרה, מטרת הבדיקה היא לבדוק שאין דפים המכילים את אותו התוכן שהתאנדקס פעם אחת עם WWW ופעם נוספת בלי WWW, אחרת מדובר בשכפול תוכן בתוך האתר, מה שיוביל לעונש של גוגל וצניחה במיקום בתוצאות החיפוש של גוגל.

24. תעשו פקודת :SITE לדומיין באופן הבא: site:www.best-seo.co.il. נניח שיש 300 עמודים מאונדקסים בגוגל, תפתחו בלשונית חדשה את האתר הנבדק כגולשים, האם מבנה האתר ברור לכם ובתפריטים ניתן לראות בקלות את כל הדפים המאונדקסים בגוגל? דפים שלא קל להגיע אליהם בגלישה באתר או דפים שלא נמצאים כלל בתפריטים יכולים לא להתאנדקס בגוגל, שלא לדבר על כך שגולשים לא יגיעו לדפים חשובים באתר כי הם פשוט לא יראו אותם בקלות. אם מצאתם דפים שלא נמצאים בתפריטי האתר או לא קל להגיע אליהם – יש לתת הנחייה מדויקת למתכנת איפה בדיוק בתפריטי האתר עליו למקם דפים אלו.

25. בפקודת :SITE לכתובת האתר בגוגל, בדקו האם הטייטלים והדסקריפשנים של כל הדפים שונים זה מזה. יש לזכור שבדיקה זו לא מדויקת כיוון שגוגל יכול במקרים מסוימים להחליט להציג טייטל ודסקריפשן (בעיקר דסקריפשנים) לפי שיקול דעתו ולא את אותם הנתונים שהזינו מנהלי התוכן ידנית בMETA ולכן חשוב גם לבדוק טייטל ודסקריפשן בקוד של כל עמוד בנפרד ולבדוק אם מה שמוצג על ידי גוגל לגולש ומה שמוזן בתוך המטה זהה.

26. בפקודת :site לדומיין, גוגל יציג לכם בחלק העליון, מעל התוצאות חיפוש עצמן את כמות העמודים המאונדקסים של הדומיין הנבדק. וכן גוגל יציג לכם 10 תוצאות חיפוש בכל דף. אם תגללו למטה ניתן יהיה לעבוד לדף 2 של תוצאות החיפוש וגוגל יציג לכם 10 תוצאות נוספות. אם נניח יש 200 עמודים מאונדקסים באתר הנבדק, זה אומר שגוגל יציג לכם 20 דפי תוצאות עם 10 תוצאות בכל דף. תדלגו בין דפי התוצאות בתוך גוגל ותראו שהדפים המופיעים בתוצאות החיפוש של גוגל הם דפים אמיתיים ולא דפי זבל שהתאנדקסו כתוצאה מתקלה כזאת או אחרת. אתם תראו את זה די מהר לפי הטייטלים והדסקריפשנים של התוצאות. הרבה פעמים דפי זבל שמתאנדקסים כתוצאה מתקלה כזאת או אחרת, משבשים לנו לחלוטין את המיקוד הטקסטואלי של האתר בעיני גוגל, מה שגורם להיעלמות של האתר שלנו מתוצאות החיפוש בביטויים הראשיים. כדי להסביר טוב יותר, בואו ניקח לדוגמה אתר חנות של נעליים ובו 20 זוגות נעליים שונות. גוגל רואה שמדובר באתר שכולו (100% מתוכן האתר) מדבר על נעליים. עכשיו נניח שהייתה תקלה והתאנדקסו עוד 100 דפים שקשורים לערכת העיצוב, פתאום החלק שמדבר על הנעליים הפך מ100% לכ16% בלבד. גוגל מבין שרוב האתר הזה כבר לא ממוקד בנעליים ולכן מתחיל להוריד את האתר מתוצאות החיפוש הקשורות לנעליים.

27. בפקודת :SITE כנסו לעותק השמור של דף הבית ושל דפי הקטגוריות הראשיות על ידי לחיצה על המשולש הירוק המופיע ליד כתובת העמוד בתוצאות החיפוש בגוגל ולחיצה על "במטמון" ובדקו מתי בפעם האחרונה האתר נסרק ונכנס לקאש של גוגל. יכול כמובן להיות שהאתר נסרק לפני השינוי האחרון שבוצע באתר והתוכן המעודכן עדיין לא מופיע בעותק השמור של גוגל אך עדיין ניתן לקבל כיוון כללי ולראות אם אין פריצות לאתר, למשל שתילת קישורים ותכנים שלא קשורים כלל לאתר. אם דף הבית בעותק השמור נסרק בפעם האחרונה לפני חודשיים (ולא בימים האחרונים) זו בעיה ויש לבדוק למה זה קורה.

28. בעותק השמור, בדקו אם מעל תוכן האתר ישנו סרגל של גוגל בצבע אפור עם הכפתורים "גירסה מלאה", "גירסה טקסטואלית" ו"הצג את המקור". ישנן מספר מערכות לניהול תוכן שמסתירות את הסרגל בגלל באג בתכנות, מה שמונע מאיתנו לבצע בדיקות חשובות מאוד בקאש של גוגל. במידה ותמונות האתר מסתירות את הכפתורים הללו, יש לתת הנחיה למתכנת לתקן זאת כך שהכפתורים יופיעו.

29. בעותק השמור, במידה והסעיף הקודם תקין, לחצו על כפתור ה"גירסה טקסטואלית" ובדקו האם תפריט האתר נראה באופן תקין או לא. במידה ואתם לא רואים את התפריט כלל – כנראה שמדובר בתפריט מסוג תמונה או פלאש או ג'אווה. במקרה כזה יש להנחות את המתכנת להפוך את התפריט לתפריט טקסטואלי המכיל כתובות URL אבסולוטיות בפורמט של:

href=http://…….

או

href=https://…

לפעמים התפריט יהיה בנוי מתמונה והכתובת תיראה באופן דומה מאוד לכתובת אבסולוטית אך במקרה כזה התפריט יהיה מורכב מכתובות כאלה:

img src="http://…..

למרות שהכתובת כוללת בתוכה HTTP – לא להתבלבל ולחשוב שמדובר בתפריט תקין! תפריט זה לא נסרק על ידי גוגל כקישור ולא מעביר כח קידומי לעמודים אליהם הוא מקשר ולכן יש להנחות את המתכנת להחליף את התפריט לתפריט טקסטואלי ואבסולוטי.

30. באותו המסך (בעותק השמור בתוך פקודת SITE לדף הבית) בדקו אם רואים באופן תקין את התוכן הטקסטואלי שמופיע באותו הדף באתר הנבדק.

31. באותו המסך בדקו האם מבנה האתר מופיע כפי שהוא מופיע באתר בגלישה הרגילה? (לפחות ברמת שורה). תבדקו האם הסדר של התפריט בעותק השמור של גוגל תואם לסדר של התפריט באתר. תקלה נפוצה היא כאשר בחלק העליון של העותק השמור של גוגל רואים את מה שמוצג לגולש בחלק הכי תחתון באתר. והחלק הכי עליון באתר מופיע בחלק הכי תחתון בעותק השמור של גוגל. כמובן שזה מצב לא תקין אם גוגל סורק ומאנדקס את מה שנמצא הכי למטה קודם כל ואת מה שנמצא הכי למעלה והכי חשוב לנו להציג לגולש  הוא שם בעצם הכי למטה ומה שהכי חשוב לנו לקדם ולהציג לגולש יורד לאזור הכי לא נצפה באתר.

32. באותו המסך, בעותק השמור, בדקו האם יש טקסט שמופיע כאן שלא מופיע באתר בגלישה הרגילה. בחלק מהפריצות לאתרים ההאקרים מזינים קישורים וטקסטים לאתרים. מטרת הבדיקה היא לבדוק שמה שמופיע באתר שלנו כמו שהגולשים רואים אותו זה מה שמופיע גם בעותק השמור של גוגל (מה שהגולש רואה זה גם מה שגוגל אמור לראות) מלבד המקרים בהם שינינו את התוכן בעצמנו אחרי שהדף נסרק ונשמר בעותק השמור של גוגל בפעם האחרונה.

33. בגלישה בתוך האתר, תגלשו למספר דפי האתר פעם אחת עם WWW ופעם נוספת בלי WWW. האם ניתן להגיע לכל דפי האתר גם ככה וגם ככה כאשר הכתובת של העמוד נשמרת בדפדפן בדיוק כפי שכתבתם אותה? אם כן, זה יכול לגרום לגוגל לאנדקס את אותו הדף פעם אחת בלי WWW ופעם נוספת עם WWW מה שיגרום לבעיית שכפול תכנים בתוך האתר. הפתרון במקרה כזה הוא להנחות את המתכנת לבצע הפניית 301 גופרת מכל הכתובות בלי WWW לכל הכתובות עם WWW (או הפוך). פירוט בסעיף הבא.

34. תגלשו בתוך האתר למספר דפים עם WWW. במידה והאתר נפתח עם WWW, תמחקו את הWWW מכתובת הURL ותלחצו ENTER. האם הWWW חוזר לכתובת העמוד אחרי שמחקתם את הWWW ולחצתם ENTER? יש לבדוק זאת במספר עמודים ולא רק בדף הבית. עכשיו תעשו בדיקה הפוכה – תגלשו אל האתר בלי WWW ואז תוסיפו WWW ותלחצו ENTER. האם WWW נמחק אחרי לחיצה על כפתור הENTER? המטרה היא לבדוק אם יש הפניית 301 גורפת בכל עמודי האתר. כל העמודים צריכים להיפתח בדפדפן או עם WWW או בלי WWW. לא משנה אם הדפים נפתחים עם WWW או בלי, העיקר שתהיה אחידות באינדוקס הדפים בגוגל.

בדיקת תוכן האתר:

1. יש לבדוק מקוריות של כל התוכן באתר. ניתן לעשות זאת על ידי העתקת משפט לגוגל באתרים קטנים ובאתרים הגדולים ניתן לעשות זאת בעזרת הכלי הזה בתשלום.

2. יש לבדוק אם יש תוכן משוכפל בתוך האתר עצמו.

3. יש לבדוק אם התוכן באתר הוא איכותי ותורם לגולש. אם לא יש להחליף בהדרגה את התוכן לתוכן איכותי ומקורי.

4. יש לבדוק את צפיפות מילות המפתח בכל דף ולוודא שהוא מותאם לביטוי אותו מקדמים ולא גבוהה מ2-3% מכלל התוכן בעמוד.

5. יש לבדוק האם הטייטלים והדסקריפשנים של כל עמוד ועמוד תואמים לתוכן ולביטוי אותו מקדמים באותו העמוד.

כתבה מעולה על אופטימיזציית תוכן ניתן לקרוא כאן

בדיקות קישורים יוצאים מהאתר והמובילים אל האתר מאתרים אחרים ברשת:

1. כמה קישורים יוצאים מהאתר שאתם בודקים? זכרו שמיץ הקישורים מתחלק בכל הקישורים, הפנימיים והחיצוניים.

2. לאילו אתרים הקישורים היוצאים מובילים? זכרו שאם אתם מקשרים לאתרי פורנו, סמים, אלימות ופירמידות למיניהן – גוגל עלולה להעניש את האתר שלכם. לכן יש לבדוק היטב את הקישורים היוצאים מהאתר. יש לזכור שלפעמים אתרים נפרצים וקישורים נשתלים על ידי ההאקרים ולכן חשוב לבצע בדיקה זו מפעם לפעם.

3. כמה אתרים (דומיינים) מקשרים אל האתר הנבדק? (ניתן לבדוק בין היתר עם כלי המגסטיק – נדרשת הרשמה מהירה וקלה לכלי). חובה לבדוק זאת עם מספר כלים כיוון שכל כלי מציג נתונים אחרים ואף כלי לא מציג את כל הקישורים. את כל בדיקות הקישורים הנכנסים לאתר יש לבצע ב4 תצורות: עם WWW, בלי WWW, עם HTTP, בלי HTTP. בכל תצורה תקבלו תוצאות שונות, לכן חשוב לבדוק בכולן,

4. כמה שרתים שונים (כתובות IP) מקשרים אל האתר הנבדק?

5. כמה קישורים בסה"כ מקשרים אל האתר הנבדק?

6. האם היחס בין כמות הדומיינים, השרתים והקישורים שמקשרים אל האתר שלכם הגיוני וסביר או שיש הרבה קישורים נכנסים מאותם האתרים ואותם השרתים אל האתר שאתם בודקים? (למשל אלף קישורים מאתר אחד ו\או 30 אתרים שמקשרים אל האתר שלכם וכולם יושבים על אותו הIP, כלומר אותו השרת).

7. על איזה אנקורים (מילות עוגן) הקישורים מקשרים אל האתר שאתם בודקים?

8. האם יש אנקורים בולטים (באחוזים) או שהם מגוונים ורבים?

9. יש לבדוק האם יש קישורים שבורים שמפנים לדפים שכבר לא קיימים באתר שאתם בודקים. במידה ויש כאלו קישורים ניתן או להקים מחדש את הדף באתר או לבצע הפניית 301 מהכתובת אליה מקשרים אל הכתובת הרלוונטית ביותר לאותו הקישור.

10. בדקו את מקור הקישורים הנכנסים. ובדקו שאין הפגזת קישורים (ספאם מאתרים לא קשורים).

11. אם זה אתר שאתם הולכים לקדם יש לבדוק שלא נבנו הרבה קישורים בתקופה האחרונה – פעולה שעלולה לפגוע בקידום האתר.

קישורים נכנסים אל האתר ניתן ורצוי לבדוק (בנוסף למגסטיק) גם בכלי מנהל האתרים וגם בכלי הזה של מוז ובכל כלי אמין אחר כיוון שלא כל הכלים מראים את כל הקישורים הנכנסים כל הזמן.

בדיקות בגוגל אנליטיקס:

ראשית כמובן יש להתחבר לגוגל אנליטיקס. בתקווה שהאתר היה מחובר קודם הבדיקה שלכם יש לבקש מבעל\מנהל האתר שיחברו אתכם אל הכלי.

1. כמה תנועה חודשים נכנסת אל האתר? כמה תנועה אורגנית מגוגל יש?

2. מה כמות הגולשים החדשים ומה כמות הגולשים החוזרים אל האתר?

3. מה הם אחוזי הנטישה באחוזים לכל האתר? (מתחת ל60% זה טוב, מעל 60% זה לא טוב).

4. כמה זמן בממוצע הגולשים נשארים באתר?

5. מה הם מקורות התנועה של הגולשים? מאיפה הם הגיעו אל האתר? מגוגל? מקישורים שמקשרים אל האתר באתרים אחרים? מפייסבוק?

6. מה הם הדפים החזקים באתר? כלומר אילו דפים מקבלים את מרבית התנועה?

7. מאילו ביטויים מגיעים הגולשים אל האתר שלכם ממנועי החיפוש? יש להצליב נתונים לאותם הנתונים מכלי מנהל האתרים.

מיקומי האתר בגוגל:

1. בדקו בכלי מנהל האתרים את המיקומים הממוצאים של הביטויים בהם על פי גוגל האתר מופיע בתוצאות של גוגל.

2. בדקו אילו ביטויים מופיעים בטייטל של דף הבית ובטייטלים של דפי הקטגוריות והדפים החשובים באתר ובדקו את המיקומים שלהם.

3. תבררו עם בעל האתר על אילו ביטויים הוא חושב או יודע או רוצה להופיע בגוגל ובדקו את המיקום שלהם בגוגל.

4. מיקומים ניתן לבדוק ידנית בגלישה בסתר כאשר אתם לא מחוברים לחשבון הגוגל שלכם. כמו כן יש מגוון תוכנות חינמיות ותוכנות בתשלום שמאפשרות בדיקות מיקומים.

תוכנה חינמית לבדיקת מיקומים בגוגל

תוכנה טובה ונוחה בתשלום המאפשרת לייצא דוחות יפים עם הלוגו שלכם

כלי וובי נחמד וחינמי לבדיקת מיקומים

יש לקחת בחשבון שגוגל כל הזמן נלחמת בתוכנות האוטומטיות ובין השאר חוסמת את החיפושים לתוכנות אלו לאחר כמות מסויימת של ביטויים שנבדקו. הכלים הווביים יודעים להתמודד עם הבעיה טוב יותר.

ישנם כלים נהדרים רבים נוספים שניתן להשתמש בהם לבדיקות אלו אך כאמור אין מקום בכתבה אחת לפרט על כולם, מה גם שרשימת הכלים מתעדכנת כל הזמן. הגדילו ראש ותחפשו כלים נוספים בגוגל ובפורומים המקצועיים. תשאלו את הקולגות באילו כלים הם משתמשים היום ועל מה הם ממליצים.

* למען הסר ספק: עבדכם הנאמן לא מקבל שום סוג של עמלה מאף כלי שמתואר בדף זה!